צוואת הריב"ש ל״א

ריבעש"ט אמר כשהוא דבוק בבורא ית' ונופל לו מחשבה מאיזה דבר מסתמא הוא כך כמו שנופל לו במחשבתו וזהו רוה"ק מעט. גם אמר

מכח התורה שלמד באותו יום. ואח"כ נזדמן לו דבר לעשות ואינו יודע אם לעשות אם לא. יכול להבין מכח אותו הענין שלמד איך יעשה ובלבד שיהי' תמיד דבוק בהשי"ת אז יזמין לו השי"ת תמיד שידע מכח התורה.

אבל אדם שהלך בקרי עם השי"ת אז השי"ת הולך עמו ג"כ באקראי וגם אינו מזמין לו מלבושים ומאכלים שיש בהם ניצוצות השייכים לשורש נשמתו לתקנם: